יום רביעי, 9 בינואר 2013

איני יכול להיות חלק מצה"ל

הסיבות שהביאו אותי להחלטה שאיני יכול להיות חלק מצה"ל

לפני שנה פרצה מחאה חברתית בכל העולם, בהתחלה לא היה ברור על מה ומה הקשר בין כל ההפגנות בערים שונות בעולם. אבל לאחר כמה זמן משהו היה ברור- יש משהו משותף לכל הארצות בעולם והמשהו הזה לא עובד טוב..

לחץ על התמונה לאתר המחאה J14

אז התחלתי לחפש מה לא עובד טוב, התחלתי מהכלכלה. גליתי שהכלכלה שתמיד חשבתי שהיא נוסחה גאונית, פשוט לא הגיונית.

מעודדת צמיחה=צריכה=ניצול משאבים 


לחץ על התמונה לאתר פרוייקט ונוס
הבנתי שהמוצרים שאנו צורכים כולם מגיעים מהטבע והם מוגבלים.. נפט (ופלסטיק), עצים, מים נקיים. נהיתי מודע לכך שהכלכלה שאנחנו עובדים ונלחמים כדי לשמור עליה, רק תביא להכחדותינו. וככל שנניע יותר את הכלכלה כך נתרום יותר להרס העולם.

מעודדת לתחרות ומפרידה למעמדות


לחץ על התמונה לאתר כלכלה אמיתית

הבנתי שכבר מבית ספר התחילו לחנך אותי לתחרות, ואז כשסיימתי צבא התחרות רק גדלה, פסיכומטרי, מכללות, עבודה, קריירה, כולם מתחרים מול כולם כדי לא להגיע למעמד התחתון. אנחנו במירוץ נגד עצמנו.

מרוויחה הרבה כסף מיצור נשק


לחץ על התמונה לכתבה באתר mako

הבנתי שמדינה שרוצה שלום לא יכולה באותו זמן לפתח ולמכור נשק, אם מכירת נשק תורמת לכלכלה ונשק נועד להרוג ולאיים אז איך אפשר להמשיך עם מערכת כזאת לדבר על שלום?

התחלתי לחפש אשמים לכל הבעיות האלה ומצאתי ללא סוף. עד שבסוף מצאתי את האשם האמתי. אני.

לחץ על התמונה לאתר קונספיל
גיליתי שאפילו שחשבתי שאני אדם טוב, הייתי בעצם רובוט שעושה מה שכולם עושים. הייתי תלמיד טוב בבית ספר כדי לקבל ציונים טובים, עשיתי פסיכומטרי, התגייסתי לצבא כדי להגן על "מדינתי", למדתי במכללה והגעתי לאיפה שכולם הגיעו- בבוקר עבודה, תמיד חסר כסף, הכל יקר, בוקר וערב פקקים ובחדשות כל שעה רק חדשות רעות, לפחות אחת מהם על "מצב הביטחון".
לא חסר לנו אוכל ולא מגורים ובכל זאת אנשים לא מצליחים להחזיק דירה, ויש מיליוני רעבים.
הבנתי שהבעיה היא ששפטתי אחרים אבל לא שמתי לב למעשי.
שמתי לב שאני שותף לכול  אני עובד ומתאמץ למכור כדי שיהיה לי כסף לביטחון ואת העודף אני שם בבנק, ואחר כך מתלונן שהבנק גונב אותי.
לא יכולתי לסבול לראות מישהו מתעלל בחיות אבל הייתי אוכל כל יום בשר ביצים וגבינות בזמן שהתעלמתי מהרצח הכי גדול בעולם- תעשיית הבשר.
התלוננתי על האשפה שבני האדם מייצרים, ולא ראיתי איך בכל פעם שאני קונה משהו אני מייצר בעצמי זבל.
תמכתי בשלום אבל שרתי בצבא אלים שנוגד את השקפת עולמי, ובכך תרמתי את חלקי למלחמה.

התחלתי להתקל בכל מיני התראות שסוף העולם אולי לא כל כך רחוק.. הנפט עומד להיגמר, הדגים עומדים להיכחד, היערות נעלמים, המים הנקיים אוזלים (מי היה מאמין שנשלם 10 שקל למים בבקבוק), המזון שאנחנו אוכלים מורעל, אין למבוגרים זמן לראות את הילדים.

החלטתי שלא אלה החיים שאני הולך לחיות


גיליתי שאני לא הראשון ששם לב לזה. מצאתי עוד ועוד אנשים וארגונים שהבינו שהדרך היחידה לחיים ברי קיימא היא דרך השלום ובנתינה. אנשים אלה מקדישים את כל זמנם כדי לשנות ולתת לחברה ולארץ. גיליתי שהאומנים שרים על זה, ושכשאנחנו רואים מעשה אוהב בטלוויזיה זה גורם לנו להרגיש טוב.
הבנתי כמה חשובים הם החיים והקשר שלנו לטבע. אנחנו לא נפרדים. אני מאמין שאין סיבה לאדם לסיים את חייו של אחר או להשתמש בכוח כדי לנצל אותו. אני לא מאמין ששיש לאדם זכות על אדמה מסוימת  כולנו נולדנו על כדור הארץ והוא של כולנו במידה שווה ללא קשר לדת, לאום, גזע, חיי, וצומח. אין יותר מקום לאחד מאשר לאחר, לעצים, לחיות, לפלשתינים, יהודים ועובדים "זרים". לכולנו זכות שווה לפרנסה, מגורים ולחיות כל אחד בדרכו.


הצטרפתי למיליונים בעולם שכבר משרתים בצבא האהבה
הפסקתי לאכול מוצרים מהחי  איני צורך דברים שאיני צריך, אני תומך או חבר בכל ארגון שפועל למען שוויון  ושלום ונרשמתי כאזרח העולם.
איני יכול לשרת בצבא שפועל בדרכים אלימות ומפלה בין בני אדם.
אשמח לשרת בחינם בצבא שוחר שלום, צבא שמלמד את חייליו לפתור סכסוכים במקום לפוצץ אותם. צבא שיוצר ודואג שלכולם יהיה יותר טוב, צבא שמבוסס על ערכים כמו ואהבת לרעך כמוך.
מצפוני אינו מאפשר לי לסגור שוב את העיניים, ונותר לי רק לחיות את חיי לפי המיטב שאוכל ולעזור לכל מי שרוצה לראות את האמת, להיות חזק ולעמוד על שלו.
צבא השלום קורא לכולם להתגייס ללא הבדלי מין, דת, גזע, לאום ואמונות. ואנחנו ננצח רק כשכולם ישרתו בו.


זה נותן משמעות לחיים, ואני חושב שזו הדרך שכולנו מחפשים.