עישון קנאביס מניסיוני האישי
אני זוכר את השבוע הראשון שבו עישנתי בפעם הראשונה קנאביס. זה היה באמסטרדם, 7 ימים, כל
יום. ביום הראשון לא הרגשתי כלום.. אכזבה.. ואילו ביום השני לאחר כמה דקות מתחילת
העישון פרץ מתוכי פרץ צחוק כאילו משהו עמוק בגוף השתחרר. צחוק בלתי מרוסן וללא
יכולת להפסיק. הצחוק הזה המשיך כל השבוע מיד לאחר כל עישון, וגם חודשים רבים אחר כך.
כשחזרתי לארץ לא יכולתי לחשוב על משהו אחר חוץ מהקנאביס,
למה הוא גורם? מה זו הרגשת הסוטול הזו? למה התחושה הזו קיימת רק לאחר העישון? ואיך
יכול להיות שהמערכת וההורים כל כך נגד הדבר הזה?
ההחלטה שאני הולך להתנסות בעצמי ולראות אם קנאביס הוא טוב או רע לי, פתחה
לי דלת להתפתחות אישית שאין לה גבולות. בשבילי זה היה ה"פשע הראשון"
שביצעתי בקביעות, ועם ביצוע הפשע חיפשתי "הצדקות" ומיד מצאתי אותם – אני
בסך הכול מעשן צמח שגורם לי להרגיש טוב, איך מישהו יכול להגדיר את זה כפשע??? במי
אני פוגע?? איך יכול להיות שמישהו חוקק חוק נגד זה?
השאלה האחרונה פתחה לי דלת לעולם עוד יותר גדול: אם קיים חוק כל כך לא
צודק, האם קיימים עוד חוקים שאני חיי לפיהם ולא מודע לחופש שהם שוללים ממני?
עם השאלה הזו "נתקעתי" למשך כמה שנים. מאותו הזמן שעישנתי
כבר ידעתי שכל מה שאני צריך בשביל חיים מאושרים הוא לחיות במקום שאני רוצה (קרוב
לים במקרה שלי) ולעשן. אין לי צורך בעבודה, מכוניות, בית מפואר ושאר הדברים שנראים
הכרחיים להרבה אנשים היום. אך בשנים שחלפו
לא הצלחתי לראות איך אני מממש את זה. נראה שהמערכת לא השאירה מקום לאנשים שרוצים
לחיות מחוץ לה ובעיקר בכך שתבעה בעלות על האדמות, המים, ועל איסור גידול צמח הקנאביס.
ללא ברירה נראית לעין "התקפלתי" והלכתי ללמוד במכללה ולאחר מכן פתחתי
עסק עצמאי כדי שאוכל להרוויח יותר כסף כדי שאוכל לחיות "חיים יותר נוחים".
פתיחת עיניים גדולה הרבה יותר קרתה לי קצת אחרי המחאה החברתית, שם
גיליתי (כמו רבים אחרים) איך מתנהל העולם, הקשר שלנו עם הטבע, הקשר שלנו בין אחד
לשני, והקשר שבין העולם הפנימי לעולם החיצוני. אבל אין לי ספק שהשינוי בתודעה
שעברתי בעקבות עישון הקנאביס, היה הכרחי להמשך ההתפתחות שלי.
אין לי ספק שעישון קנאביס או לפחות ההכרה באבסורד שאנחנו חיים בחברה
שמונעות מאנשים עישון וגידול צמח מסוים, הביאה אותי להבנה בסיסית של הרבה נושאים שנמצאים
בכותרות העיתונים. מלחמה ושלום, עוני ועושר, ובעיקר אורח חיים של עבדות שאנו כופים
על עצמנו עם כל חוק "נגד" משהו שאנחנו קובעים אם בתור הורים, חברי כנסת,
מורים או בכל סיטואציה אחרת.
הדרך לשלום, חירות ואושר טמונה בחופש מהגבלות, חופש מגבולות וחופש
בחירה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה