מי אנחנו?
לפני תחילת הזמן, היינו אחד, מקור, אלוהים, ההתחלה והסוף כל מה שיש וכל מה שאין. אז התחלנו לברוא עולם בעזרת המחשבה והדמיון. בעזרת האור ייצרנו יקומים, גלקסיות, כוכבי לכת, מים, אדמה, חיות, צמחים. כשהיצירה הייתה מושלמת בראנו את עצמנו לתוך היצירה שלנו בתוך גוף של אדם כדי לחוות את גן העדן שיצרנו. שקענו ביצירה החומרית שיצרנו לעצמנו ולאט לאט שכחנו את יכולותינו לברוא. בגלל השכחה התחלנו להשתמש במה שכבר יצרנו כדי להפוך דבר אחד למשהו אחר. השכחה גברה עד שלא ידענו יותר מה אנחנו עושים כאן על כדור הארץ, מהם הכוכבים, איך עובדת המערכת האקולוגית ואת הכוחות שיש לנו. התחלנו להשתמש בטבע כמשאב לקיום הצרכים שלנו ולא מצאנו איך לספק אותם. הצרכים גברו והתחלנו לנצל אחד את השני כדי לספק צרכינו. כדור הארץ החל לצאת מאיזון ומזג האוויר נהיה קיצוני. כשהתחלנו להבין שאורח החיים שלנו עלול להכחיד אותנו, התחלנו לחשוב על הדרך שבא אנחנו חיים והתחלנו להיזכר בחשיבות הבריאה. תוך התבוננות על הבריאה חזרנו לדעת מי אנחנו, והיכולת להשתמש בדמיון ולברוא חזרה אלינו.
אז מה נדמיין עכשיו כשנזכרנו ביכולת לברוא?
